June 20, 2024

בס”ד

Evolution

Last updated: January 3, 2023
Share this page:

דאמר רבי אלעזר, אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, וכיון שסרח הניח הקב”ה ידיו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך. אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, כיון שסרח הניח הקב”ה ידו עליו ומיעטו, שנאמר ותשת עלי כפך. (חגיגה יב א)

והאמר מר שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון. (בבא מציעא פד א)

פרקי דר אליעזר: וחס הקב”ה עליו שלא להכאיבו, והפיל עליו שנת תרדמה וישן לו, ולקח עצם מעצמותיו ובשר מלבו ועשאה עזר והעמידה כנגדו, הקיץ משנתו וראה אותה שהיא עומדת לנגדו, מיד חבקה ונשקה…

אבות דרבי נתן: אף אדם הראשון יצא מהול, שנאמר (בראשית א’) ויברא אלקים את האדם בצלמו. (שם ב ה)

מדרש רבה: רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר, אף על פי שנבראו הדברים על מליאתן, כיון שחטא אדם הראשון נתקלקלו, ועוד אינן חוזרין לתקונן עד שיבא בן פרץ, שנאמר (רות ד) אלה תולדות פרץ, מלא, בשביל ו’ דברים שיחזרו, ואלו הן, זיוו, חייו, קומתו, פירות הארץ, ופירות האילן, ומאורות… קומתו מנין, שנאמר (ויקרא כ”ו) ואולך אתכם קוממיות… רבי יודן אמר מאה אמה כאדם הראשון, רבי שמעון אמר מאתים אמה, ר”א בר”ש אמר שלש מאות, קומ- מאה, מיות-מאתים, רבי אבהו אמר תשע מאות אמה, ר’ ברכיה בשם ר’ דוסא אמר טעמיה דר’ אבהו מהכא, כי כימי העץ ימי עמי, כשקמה הזו שהיא עושה בארץ ת”ר שנה… (שם יב ה)

 { למדנו, אחר שנסתלקו קין והבל חזר אדם לאשתו ונתלבש ברוח אחר, והוליד את שת, מכאן נתיחסו דורות הצדיקים בעולם, והרבה הקב”ה חסד בעולם, ובכל אחד נולדה נקבה עמו לישוב העולם, כעין של מעלה… (אחרי שסט

ר’ צדוק:

והנה מבואר אצלינו במקום אחר כי הקוף בפני אדם הוא ממש דוגמת זה לעומת זה עשה אלקים, וזהו כתר דקליפה, רוצה לומר שורש המחשבה שרצה השי”ת שיהיה זה לעומת זה שיהיה גם כן היפוך המתדמה לו יתברך, ודבר זה יונק מרגלי מלכות דקדושה שמצד

   מדת המלכות שאין מלך בלא עם רצה השי”ת כן… ולכן תבין מה שאיתא בפרק חלק (ק”ט א’) שאותן שאמרו נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופין ורוחין שדין ולילין, הוסיף קופין… (חלק א שיחת שדים עמוד פו)

אמרי דבי רבי שילא: אמרו אנשי אותו דור: נבנה מגדל, ונעלה לרקיע, ונכה אותו [את הרקיע] בקרדומות, כדי שיזובו מימיו (883).

 

מחכו עלה במערבא [גיחכו על דבריהם בארץ ישראל], משום שאם כן, שרצו אנשי אותו דור להגיע לשמים, למה בנו את המגדל בבקעה? ליבנו אחד בטורא [שיבנו את המגדל על אחד ההרים]! (884)

 

אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו אנשי דור הפלגה לשלש כיתות:

 

כת אחת אומרת: נעלה לרקיע, ונשב שם.

 

וכת אחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה.

 

וכת אחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה (885).

 

זו שאומרת נעלה ונשב שם – הפיצם ה’ ופזרם בכל העולם.

 

וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה – נעשו קופים (886), ורוחות [בלי גוף וצורה], ושידים [יש להם צורת אדם, ואוכלים ושותים כבני אדם], ולילין [צורת אדם להם, אלא שיש להם כנפים].

 

וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה – “כי שם בלל ה’ שפת כל הארץ”. בלבל הקדוש ברוך הוא לשונם, כדי שלא יהא אחד מכוין לדעת חבירו לעבוד עבודה זרה.

 

תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו.